החיים הם חור שחור כשמביטים בתוך קנה
כל סוף הוא התחלה או לפחות אני מקווה
באמת פה מקווה שיותר טוב בעולם הבא
בשביל הנשמות שהשתחררו בנקירה
שקר וכזב לא נוצץ ולא זהב
דשן ועפר שהיה נקרא יואב
אבקת השריפה שורפת בעיניים
צרחות החברים מהדהדות לי באוזניים
דמעות של אמהות אבות קוראים קדיש
בוכים לאלוהים והוא יושב לו שם אדיש
נחרט בזיכרון כמו שם על מצבה
כי פה נקבר ילדי ליבי למעלה ת.נ.צ.ב.ה
אש אש אש צעק המפקד
כשהאימונים קשים הקרב הוא קל על מי אתה עובד
גם אם נהפוך את המוות ישאר לנו התוום
לא משנה לאן נברח נדרך באותו מקום

חיים בצל המוות
עכשיו מבין על מה זה קרא לי לשם
תמיד מוכן נופל וקם עם ראש מורם
עכשיו מבין על מה אני פה נלחם
נופל וקם עוומד איתן עם ראש מורם

זה המצב הסוף ירד גם עליו
עכשיו האמת שלי ננעצת בגב
אל מלא רחמים מתפלל עליו הרב
איפה הרחמים כשהוא נפל חלל בקרב
עוד רס"ל ז"ל המזל שלו אזל
בבקו"ם בשמיים מזדכה על הפק"ל
היום הוא בעיתון ומחר בזבל
עדיף למלוך בגיהנום מלשרת בגן-עדן
הולכים לשחיטה כמו כבשים עדר
מחר יהיה פה טוב (בעזרת השם) בלי נדר
אז מה נשאר חצי דיסקית על הצוואר
שוב אותו דבר ועוד חייל נקבר
דמעות מלוחות אדמה מדממת
תעירו את שרון המדינה בתרדמת
אנחנו שורדים מעטים מול רבים
עדיף אריה אחד על אלף איילים

חיים בצל המוות…

הסתכלתי לסבא בעיניים המספר על הידיים
הבטחתי השואה לא תקרה פה פעמיים
אמר אני מקווה כוח זה לא רובה
כוח זה ללמוד עבר וליישם פה בהווה
הזמן הוא בית-ספר ואתה רק תלמיד
תלמד ותעשה ונתראה כבר בעתיד
תתמיד כי בווריד רץ לך דם של לוחם
נולדת חייל וגם חייל תעלם
כל מילה ברזל נכתב אצלי בדם
שירתי בצבא על הבמה אני נלחם
כל תו על הפסנתר זולגת לי דמעה
הרמוניה של כאב הלחן בנשמה

חיים בצל המוות…