בשל התערבות בג"ץ, כשהוא משפיע על מדיניות הממשלה, נתנה המדינה מעמד של תושות ל-300 מסתננים מסודאן. מתן זכויות אלו מצטרף לעוד 200 מסתננים מסודאן שזכו לאותו המעמד באמצע השנה. לפי ההערכות כעת שוהים בישראל יותר מ־2,000 מסתננים במעמד דומה, מתוך כ־8,000 מסתננים מסודאן.

בית המשפט העליון נעתר בהחלטתו לעתירה שהוגשה לבג"ץ מטעם המוקד לפליטים ומהגרים בשם 24 מסתננים מדארפור. העותרים דרשו כי בית המשפט יאמץ חוות דעת פנימית משנת 2014, שנכתבה על ידי פקיד ברשות האוכלוסין וההגירה, הקובעת שיש לתת מעמד פליטות לכל חברי השבטים האפריקניים מדארפור.

מנגד לקבלת העתירה על ידי בית המשפט, נתונים שנאספו במרכז למדיניות הגירה ישראלית, עמותה לא־ממשלתית העוסקת במחקר וקידום מדיניות, מראים מציאות אחרת.

נראה כי לעומת הגישה ישראל, ביתר העולם החלו לאמץ מדיניות שונה כאשר נאספו ראיות רבות שכעת לא נשקפת סכנת רדיפה או פגיעה על רקע אתני לדארפורים לא־ערבים המגיעים לח'רטום. ניתן לראות כי בהחלטות בתי המשפט בבריטניה ובאיטליה מצאו יש במצב כעת יש לגרש חזרה מסתננים, וזאת משום כי לא נשקפת סכנה לחייהם.

בתגובה לקבלת העתירה ולשינוי המדיניות בעולם טען משרד המשפטים כי מדובר על "החלטה שהתקבלה מטעמים הומינטריים".

בתגובות נוספות נמסר על ידי יונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית מגיב על כך ואומר כי "מדובר בהחלטה תמוהה שאין לה על מה להסתמך. חמור מכך, לפי כל הדו"חות, גם קבוצות המורדים בדארפור ביצעו פשעי מלחמה חמורים – ומתן מעמד גורף ללא בדיקת הבקשות עלול לתגמל אנשים שהם למעשה פושעים בעצמם". לדברי יעקובוביץ', "אם המדינה חפצה בכך, יש לבדוק את הבקשות באופן פרטני במהירות ולהעניק מעמד רק למיעוט מתנגדי המשטר או ניצולי רצח העם הזכאים לכך".
כאשר מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "ככלל, טרם ניתנה הודעה רשמית בנושא מטעם המשרד, הן בבית המשפט והן בפלטפורמות רלוונטיות אחרות, ומשכך לא נוכל לפרוט את הסוגיה בכלי התקשורת".