ירון רוזנטל מדריך בבית ספר שדה כפר עציון:

קרוב ל-2,000 חיילים בהרודיון, מדליקים נרות חנוכה, אחרי יום סיור בגוש עציון, בהדרכת מדריכי בית ספר שדה שלנו.

ההרודיון, מבט מהאוויר. שימש כארמונו ומקום קבורתו של המלך הורדוס וכאחד המבצרים החשובים באזור יהודה בתקופת המרד הגדול (66-73 לספירה) ומרד בר כוכבא (132-135 לספירה).

הארמון נבנה כמעין מבצר על ידי הורדוס בין השנים 22 לפנה"ס ל-15 לפנה"ס, במקום שבו ניהל הורדוס קרב בשנת 40 לפנה"ס בעת מנוסתו מהפרתים (שנלחמו באימפריה הרומית) כנגד יהודים ששיתפו עימם פעולה בראשות מתתיהו אנטיגונוס השני[2]. את מראה הגבעה שלו ("שד" בלשונו של יוסף בן-מתתיהו) קיבל המבצר מסוללות העפר העצומות שנערמו סביב חומותיו בשלב הבנייה השני של הרודיון כאשר הורדוס מכסה בעפר מבנים רבים ביניהם תיאטרון, חדר כס ומחסנים כדי להכין את ההר למאוזוליאום לעצמו. בתוך הסוללות ניצבת חומהכפולה שגובהה כ-20 מטרים וקוטרה כ-63 מטרים. בין החומות בנה הורדוס ארמון מפואר שכלל חדרים רבים, טרקלין ובית מרחץ. צפונית להרודיון, בשטח של כמאה וחמישים דונמים, נבנה חלקו העיקרי של הארמון, מעין עיר קטנה שנקראה הרודיון תחתית ובה נמצאו שרידי בריכות מים ובניינים רבים. הרודיון תחתית המשיכה להתקיים לסירוגין עד לתקופה הביזנטית, ולאחריה ננטשה.